תוכן

ו) ובזה שנתבאר, תבין מה שאמרו בספר התיקונין, תקון כ', דף מ"ג ע"א, וז"ל, ומבינה נביאים וכו', והענין הוא, כי הנצח וההוד שבז"א, הנקרא נביאים כנודע, נעשו מחדש מן אימא כנזכר. גם בזה תבין מה שאמרו בספר התיקונין, ובס"ה בפרשת בראשית, כי ירכין אינון לבר מגופא. והענין הוא, כי גופו של ז"א משרשו, לא היה רק מן שש קצוות בלבד, ומהם נעשו אח"כ בחי' ג' ראשונות וג' אמצעיות כנזכר, ואמנם ג' האחרונות הנקראים ירכין, הם לבר מגופא, רוצה לומר מזולת שש קצוות ז"א הנק' גופא, כי לא נעשו מהם, רק מן אימא עילאה כנזכר. ודע כי בזה היסוד הנעשה מחדש כנזכר, יש בו כללות שש קצוות, ו' זעירא, והטעם הוא, לפי שהאיר בו הת"ת של ז"א, הכולל הוא לבדו שש קצוות כנודע. ובזה תבין מה שאמרו בס"ה. ענפא חדא כליל משית. והענין הוא, כי זה הוא כינוי אל היסוד, על שהוא כולל ו' קצוות כנז'. ודע, כי מכח שש קצוות אלו הכלולים ביסוד, נעשת המלכות מאחוריו, בכל שעור קומתם. ואמנם אחרי אלו הנה"י חדשים דז"א, נעשית קומת הנקבה, וגם זהו הטעם שקראוה בס"ה, אספקלריא דלא נהרא מגרמה. פירוש: כי היא היתה בתחלה שעור נקודה אחת בלבד נעלמת בז"א, ואחר כך מהז"א ומבחינותיו נתקן שעור קומתה.